אזרחות בולגרית שכבר יש לכם: הליך קביעת קיומה

אם אחד מאבותיכם נולד בבולגריה, עזב אותה ומעולם לא ויתר על אזרחותו באופן פורמלי, ייתכן שאינכם צריכים כלל להגיש בקשה לאזרחות. בבולגריה פועל הליך מנהלי נפרד — установяване на българско гражданство, קביעת קיומה של אזרחות בולגרית או אימותה — והשאלה שהוא שואל שונה לחלוטין: לא "האם ראוי להפוך את האדם הזה לבולגרי?" אלא "האם הוא כבר בולגרי?" המוצא האתני אינו רלוונטי מבחינה משפטית להליך הזה. משום כך זהו הצעד הראשון הנכון עבור צאצאיהם של יהודי בולגריה, וכן של הטורקים, הארמנים והיוונים שמשפחותיהם החזיקו במסמכים בולגריים — וזהו הצעד הלא נכון אם האב הקדמון שלכם היה בולגרי אתני, שכן מקרה כזה שייך למסלול אזרחות בולגרית מכוח מוצא. דלגו על הדף הזה רק אם אחד מהוריכם היה אזרח בולגרי ללא צל של ספק ביום שנולדתם, וגם אם הלידה הזאת מאוחרת לרפורמה המתוארת בהמשך — לפניה, הורה בולגרי אחד לא תמיד הספיק, וזה בדיוק הפער שההליך הזה נועד לבדוק.

אימות אינו התאזרחות

הבסיס המשפטי הוא סעיף 39 לחוק האזרחות הבולגרית. לבקשת המבקש מנפיק משרד המשפטים (Министерство на правосъдието) תעודה הקובעת אם האדם הוא אזרח בולגרי אם לאו, בהתאם לפנקסים המתנהלים במשרד. תוקף התעודה הוא שנה אחת ממועד הנפקתה.

כדאי לדעת זאת לפני שאתם בונים לוח זמנים: סעיף 39 מחזיק שני משפטים בלבד, ואף אחד מהם אינו קוצב מועד שבו חייב המשרד להשיב. המועד של 30 ימים שמסתובב במדריכים באנגלית אינו מופיע בחוק האזרחות — הוא נובע מכללי סדרי המנהל הכלליים ומתיאור השירות שפורסם, כלומר הוא יעד ולא הבטחה שהחוק עצמו נותן. השלב היחיד שקצוב באמת הוא השלב העירוני: העירייה שמקבלת את התיק מעבירה אותו לסופיה בתוך שבעה ימים.

מסלול סעיף 15, שבו עוסק המדריך שלנו לאזרחות מכוח מוצא, נשען על § 2(1) שבהגדרות החוק: "אדם ממוצא בולגרי" הוא מי שלפחות אחד מאבות אבותיו הוא българин — ומשרד המשפטים קורא את המילה הזאת כבולגרי אתני. המילה האחת הזאת משיבה ריקם קבוצה גדולה מאוד של מבקשים. כ-45,000 מבין 48,000 עד 50,000 יהודי בולגריה עלו לישראל בשנים שמיד לאחר 1948 — והמקורות חלוקים באשר לקצב — כאשר הגל הבודד הגדול ביותר, כ-32,000 איש, אורגן בין אוקטובר 1948 למאי 1949. הנכדים שלהם קוראים את המדריך למוצא, נתקלים במילה българин ועוצרים שם. עבור רבים מהם דווקא סעיף 39 הוא הדלת הנכונה, משום שהוא אינו שואל כלל על מוצא אתני — אלא רק אם אזרחות שהתקיימה בעבר אבדה אי-פעם כדין.

מה המשרד באמת בודק

סעיף 38 לחוק מפרט מה מכילים אותם פנקסים: יומן בקשות, פנקס של מי שהתאזרחו, פנקס של מי שאיבדו את אזרחותם, ופנקס של מי שאזרחותם הושבה להם. הם מתעדים שינויים, לא רשימה מלאה של כלל האזרחים הבולגריים. בפועל הבדיקה היא זו: האם נרשמה אי-פעם רשומה ששללה את האזרחות הזאת? שתי הוראות היסטוריות מכריעות את מרבית המקרים.

חוק האזרחות משנת 1948, סעיף 6. בנוסחו המקורי אבדה אזרחות בולגרית רק בדרך של רכישת אזרחות זרה באישור מוקדם של שר המשפטים. אלא שתיקון שפורסם בעיתון הרשמי (Държавен вестник) גיליון מס' 272 מיום 18 בנובמבר 1950 הוסיף פסקה שנייה: אזרח בולגרי "שאינו ממוצא אתני בולגרי" המהגר מן המדינה מאבד את אזרחותו הבולגרית עצם מעשה ההגירה. חוק 1968, שבא במקומו, כלל הוראה מקבילה בסעיף 16(2) — והפסקה הזאת עצמה בוטלה בשנת 1986, כך שהנוסח המשולב שתמצאו ברשת כבר אינו משחזר את לשונה. אין כאן כלל אחד שאפשר פשוט לחפש ולקרוא. מה שקובע במקרה נתון הוא הנוסח שהיה בתוקף ביום שבו המשפחה באמת עזבה.

התאריך הזה הוא כל התיק. גל היציאה היהודי המרכזי, מאוקטובר 1948 עד מאי 1949, קדם לסעיף המוצא האתני בכשנתיים, ולכן דווקא עבור המשפחות האלה שווה להריץ את הליך סעיף 39. לעומת זאת יציאות מזנבו של אותו גל עצמו, בשנים 1950 ו-1951, עלולות ליפול בצדו האחר של הקו, וההבדל אינו תיאורטי. ההגירה הטורקית מכוח ההסכם בין בולגריה לטורקיה, שנחתם ב-1968 ונכנס לתוקף ב-1969, יושבת בתוך החלון שבו הסעיף היה חי ופועל.

שלילת אזרחות בצו. סעיף 8 לאותו חוק משנת 1948 התיר למדינה לשלול אזרחות מכל מי שיצא מן המדינה שלא כחוק, נכנס לשירות של מדינה זרה, או לא שב ארצה בתוך חודשיים ממועד שבו נקרא לחזור — וסעיף 10 החרים את רכושו. כאן יש בשורה טובה: § 3 להוראות המעבר של החוק הנוכחי השיב, אוטומטית וללא כל מועד אחרון, את אזרחותם של כל מי שנשללה מהם האזרחות לפי חוק הנתינות הבולגרית משנת 1940 ולפי חוק האזרחות משנת 1948. מעולם לא נדרשה לשם כך בקשה כלשהי.

החלון שנסגר בשנת 2000

וכעת, בכנות, הצד הפחות נוח. § 4 לאותן הוראות מעבר עסק בקבוצה האחרת: בולגרים ש*שוחררו* מאזרחותם מבלי שביקשו זאת, ואשר היגרו למדינות שבולגריה לא כרתה עמן הסכם הגירה. ישראל היא מדינה כזאת. טורקיה, לאחר ההסכם שלה מ-1968, איננה — אלא שההסכם ההוא לא היה קיים בזמן היציאות הטורקיות המוקדמות יותר, ולכן משפחה שעזבה בשנות ה-1950 ומשפחה שעזבה בשנת 1970 עשויות לקבל תשובות הפוכות בדיוק לאותה שאלה עצמה. אזרחותם של אלה הושבה — אך רק אם הגישו בקשה פורמלית לשר המשפטים בתוך שנה אחת מכניסת החוק לתוקף בפברואר 1999. החלון הזה נסגר בפברואר 2000 ומעולם לא נפתח מחדש.

שימו לב לניסוח, שהוא זה שעושה כאן את כל העבודה. § 3 נוקט лишени — נשללה מהם האזרחות — והוא חל אוטומטית. § 4 נוקט освободени — שוחררו מן האזרחות — והוא חייב בקשה שאיש לא טרח לספר למשפחות האלה על קיומה. איזה משני הפעלים מופיע בתיק של האב הקדמון שלכם — לא אחת זהו כל התיק כולו.

איזה חוק היה בתוקף בכל תאריך לידה

גם כאשר האב הקדמון שמר על אזרחותו, היא אינה זורמת אוטומטית אל הדורות שאחריו. הכלל שהיה בתוקף בתאריך הלידה של כל צאצא הוא הקובע לגביו:

• לפי חוק 1948, ילד שנולד בחוץ לארץ להורה בולגרי אחד היה בולגרי רק אם לא דין מדינתו של ההורה הזר ולא דין מקום הלידה תבעו את הילד לעצמם. ילד שנולד בישראל בשנת 1953 לאב בולגרי ולאם ישראלית היה ישראלי — ולכן, לפי הכלל הזה, לא בולגרי.
• החל מ-19 במאי 1989, תיקון לחוק 1968 קבע שדי בהורה בולגרי אחד, נקודה. סעיף 8 לחוק הנוכחי אומר את אותו הדבר.

כך שהשרשרת עלולה להיקטע בדור מסוים ולהתחבר מחדש בדור שאחריו. בררו את התאריך המדויק שבו עזב האב הקדמון את בולגריה, את המועד שבו רכש אזרחות ישראלית או אחרת, ואת כל תאריכי הלידה שביניהם — אלה העובדות שעורך דין בולגרי זקוק להן לפני שיוכל לומר לכם משהו בעל ערך.

הגשה: מסמכים, עלות, לוח זמנים

סעיף 15 לתקנה מס' 1 משנת 1999 קובע את רשימת המסמכים. מגישים את הבקשה (נספח 5 לתקנה) בצירוף העתק או שכפול של תעודת הלידה; מסמך המעיד על מועד היציאה מבולגריה ועל אופן היציאה; שתי תמונות בגודל דרכון; אישור רשמי על כל שינוי שם ועל זהות האדם כאשר השמות שונים זה מזה; צילום של תעודת הזהות של המבקש; הוכחה על כל אזרחות זרה שנרכשה; תעודת פטירה אם האדם הנוגע בדבר נפטר; וקבלה על תשלום האגרה.

קיימים שני מסלולי הגשה. התקנה מפנה את התיק דרך העירייה הבולגרית של כתובת המגורים הקבועה שלכם, או של מקום המגורים האחרון לפני העזיבה — והעירייה מצרפת חיפוש בפנקסי המעמד האזרחי שלה עצמה ומעבירה את הכול לסופיה, בדרך כלל בתוך שבעה ימים. לחלופין אפשר להגיש את הבקשה בשגרירות או בקונסוליה בולגרית. לפי סעיף 40 רשאים יורשים לבקש נתוני אזרחות על אדם שנפטר, וזה מה שהופך את ההליך הזה לישים בכלל עבור נכדים.

כל מסמך זר טעון אפוסטיל ותרגום מוסמך לבולגרית — המדריך שלנו לאפוסטיל ולתרגום מסמכים מסביר את המנגנון. מכיוון שחוק האזרחות עצמו אינו קוצב למשרד שום מועד, הקצו שלושה עד שישה חודשים מקצה לקצה, וזמן ארוך מזה אם אתם עדיין מחפשים רישום יציאה משנת 1949.

תשובה חיובית, ותשובה שלילית

אם התעודה מאשרת את האזרחות, עדיין לא סיימתם — אתם פשוט אזרחים בלי שום ניירת בולגרית. עליכם לרשום בעירייה המוסמכת את אירועי המעמד האזרחי שהתרחשו בחוץ לארץ (לידה, נישואין); כאשר לאיש במשפחה אין כתובת קבע בבולגריה, העירייה המוסמכת היא עיריית סופיה, רובע סרדץ (Средец). הרישום מפיק את ה-EGN שלכם (ЕГН), המספר האזרחי שהכול תלוי בו, ולאחריו אפשר לבקש lichna karta — תעודת הזהות הבולגרית — ודרכון; ראו את המדריך לתעודת הזהות הבולגרית.

אם התשובה שחוזרת שלילית, אין דרך עוקפת דרך בית המשפט: סעיף 4 קובע חד-משמעית שאי אפשר לקבוע אזרחות בהליך שיפוטי. מה שנותר הוא התאזרחות. סעיף 15(1)(3) פועל אם אחד ההורים הוא אזרח בולגרי או נפטר כאזרח בולגרי — המוצא האתני אינו רלוונטי, וזוהי חלופת הגיבוי שמפספסים לרוב. המסלול הזה פוטר מדרישת היתר השהייה בן חמש השנים, ממבחן ההכנסה, מבחינת השפה ומן השחרור מן האזרחות הקיימת שלכם; הוא אינו פוטר מן הדרישה להיות בגיר ונטול הרשעה בולגרית רלוונטית, והוא עדיין התאזרחות בצו נשיאותי ולא בדיקת ניירת. אחרת אתם חוזרים למבחן האב הקדמון האתני, או להשבת אזרחות לפי סעיף 26, שדורשת ממי שאינו ממוצא בולגרי שלוש שנים של תושבות קבע או שהייה ממושכת תחילה. סקירת מסלולי האזרחות שלנו משווה בין כולם.

שאלות נפוצות

האם התעודה הופכת אותי לאזרח?

לא. היא מאשרת מעמד שכבר קיים או שאינו קיים. בכך בדיוק ערכה: אם היא חיובית, הייתם אזרחים בולגרים — ומאז 2007 גם אזרחי האיחוד האירופי — לאורך כל הדרך, בלי שום צו, בלי ראיון ובלי דרישת שפה.

סבתי עזבה את סופיה לישראל בשנת 1949. האם היא עדיין בולגרייה על הנייר?

ייתכן מאוד, והתאריך הוא הסיבה. הכלל השולל אזרחות ממהגרים "שאינם ממוצא אתני בולגרי" נכנס לחוק רק בנובמבר 1950. השאלה אם הוחל למפרע על גל היציאה של השנים 1948 ו-1949, ואם נחתם ויתור על האזרחות במעמד היציאה, היא בדיוק מה שפנקסי המשרד עונים עליו.

אפשר להריץ את ההליך עבור אב קדמון שכבר נפטר?

כן. סעיף 40 מתיר ליורשים לבקש נתוני אזרחות על אדם שנפטר, והתקנה אף צופה במפורש תעודת פטירה בתיק. קביעת מעמדו של האב הקדמון היא בדרך כלל השלב הראשון; המעמד שלכם נגזר ממנה.

צריך לדעת בולגרית, או לגור בבולגריה?

לא זה ולא זה. אין ראיון, אין מבחן שפה ואין תנאי מגורים — ההליך כולו מבוסס מסמכים. התיק עצמו חייב להיות בבולגרית, ולשם כך נועדו התרגומים המוסמכים.

התעודה קובעת שאינני אזרח. אפשר לערער עליה?

לא בדרך של בקשה מבית משפט שיכריז עליכם כבולגרים; סעיף 4 אוסר זאת. ראיה חדשה — רשומת ארכיון הסותרת את הרישום בפנקס — יכולה לתמוך בבקשה חדשה, ומסלולי ההתאזרחות נותרים פתוחים. זו הנקודה שבה עורך דין בולגרי לענייני אזרחות מצדיק את שכרו, ולכן הגיעו אליו עם תאריכים, לא עם תקוות.

מקורות

• חוק האזרחות הבולגרית, נוסח משולב — משרד המשפטים
• חוק האזרחות הבולגרית, נוסח דו-לשוני בולגרי/אנגלי — GLOBALCIT
• תקנה מס' 1 מיום 19 בפברואר 1999 בדבר יישום פרק חמישי לחוק האזרחות — GLOBALCIT
• חוק האזרחות הבולגרית משנת 1948, נוסח משולב עד ביטולו בשנת 1968 — GLOBALCIT
• חוק האזרחות הבולגרית משנת 1968, נוסח משולב עם התיקון משנת 1989 — GLOBALCIT
• GRAO — סקירה כרונולוגית של חוקי האזרחות הבולגרית, משנת 1904 ואילך
• משרד המשפטים — קביעת קיומה של אזרחות בולגרית
• מרשם השירותים המנהליים — רשימת המסמכים והאגרות לבקשה לפי סעיף 39
• תעריף מס' 3 — אגרות קונסולריות, משרד החוץ
• USHMM, האנציקלופדיה של השואה — בולגריה
• New Balkans Law Office — קביעת קיומה של אזרחות בולגרית, פברואר 2026

מדריך זה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. תיקי אזרחות היסטוריים נחתכים על פי עובדות ייחודיות למשפחה אחת; אמתו את הפרטים מול המקורות הרשמיים המקושרים או מול עורך דין בולגרי מוסמך לפני שאתם פועלים.