אזרחי האיחוד האירופי שעוברים לבולגריה: רישום, תעודה וזכויות (2026)

אם בידכם דרכון של האיחוד האירופי, של ה־EEA או של שווייץ, המעבר לבולגריה הוא עניין מנהלי זניח: בלי ויזה, בלי חסות, בלי מכסות, ועם רישום שאפשר בדרך כלל לסיים בביקור אחד. המדריך הזה עובר על כלל 3 החודשים, על תעודת הרישום, על המסמכים לכל מצב, ועל מה עושים עם בני משפחה שאינם אזרחי האיחוד.

הבהרה לקוראים בישראל: דרכון ישראלי לבדו אינו מקנה את הזכויות שבדף הזה. הדף רלוונטי לכם בשתי דרכים — כמסלול של ישראלי שמחזיק גם דרכון של מדינת איחוד (לא פעם דרכון בולגרי שהתקבל מכוח מוצא), וכמסלול של בן משפחה שאינו אזרח איחוד של אזרח איחוד. לתפריט המלא של המסלולים לאזרחי מדינות שלישיות (כולל לבן או בת זוג שאינם אזרחי איחוד) ראו היתרי שהייה בבולגריה.

כלל 3 החודשים

כאזרחי האיחוד אתם רשאים לחיות בבולגריה עד 3 חודשים עם תעודת זהות או דרכון בתוקף ותו לא. אם בכוונתכם להישאר מעבר לכך, עליכם להירשם במשרד מינהל ההגירה — מינהל ההגירה של משרד הפנים הבולגרי — שאחראי על הכתובת שלכם, ולקבל תעודת שהייה מתמשכת (udostoverenie za prodalzhitelno prebivavane). זו אינה בקשה להיתר שהייה שהמדינה מעניקה לפי שיקול דעתה: זכות השהייה כבר קיימת מכוח דיני האיחוד, והתעודה רק רושמת אותה.

עצה מעשית: אל תמתינו עד תום 3 החודשים. הירשמו בשבועות הראשונים, כי הרישום הוא שמפיק את ה־LNCh שלכם — ЛНЧ, личен номер на чужденец, המספר האישי לזרים, להבדיל מה־EGN, מספר הזהות האזרחי של אזרחי בולגריה — וכמעט שום דבר בחיים הבולגריים לא עובד בלעדיו: בנקים, רשות המסים, חוזי עבודה, חשבונות שירותים, ואפילו חלק ממסלולי הטלפון. איך המספר עובד: מדריך תעודת הזהות הבולגרית (lichna karta) ו־LNCh.

מה צריך להראות

העילות המשפטיות משקפות את דירקטיבת התנועה החופשית של האיחוד. נרשמים כאחד מאלה:

• עובד שכיר — חוזה עבודה בולגרי (או הצהרת מעסיק)
• עצמאי — רישום חברה, או רישום BULSTAT כבעלי מקצוע חופשי
• סטודנט — אישור הרשמה בתוספת ביטוח בריאות והצהרה על אמצעים מספיקים
• בעלי אמצעים עצמאיים — ביטוח בריאות תקף בבולגריה בתוספת ראיות למשאבים מספיקים (דפי בנק, פנסיה, הכנסה מעבודה מרחוק)

רשימת המסמכים

• תעודת זהות או דרכון של האיחוד בתוקף
• טופס בקשה ממולא (זמין במשרד)
• ראיות לעילה, לפי הרשימה שלמעלה
• הוכחת כתובת — חוזה שכירות, שטר בעלות, או הצהרה נוטריונית מהמארח שלכם
• אגרה: €3.58 לתעודה על נייר ו־€9.20 לגרסת הכרטיס; בהנפקה מזורזת הסכום כפול ועומד על €18.41. אלה סכומי תעריף מס׳ 4 כפי שהם עומדים היום — התעריף נקוב ביורו מאז 1 בינואר 2026. אם ראיתם באתרים אחרים €7, €18 ו־€36, אלה סכומי הלבים הישנים (7, 18 ו־36 לבים) שהודבק עליהם סימן יורו, וזה קרוב לכפול מהסכום האמיתי בכל אחד מהמקרים.

בלי אפוסטילים, בלי תעודות יושר, בלי ראיונות. מסמכים בשפות אחרות עשויים לחייב תרגום מוסמך לבולגרית, ולכן חוזה שכירות או מכתב מעסיק שנכתבו מלכתחילה בבולגרית חוסכים שלב.

התהליך, שלב אחר שלב

1. סדרו את הכתובת — חתמו על חוזה שכירות (ראו שכירות לטווח ארוך) או הסדירו הצהרת מארח.
2. לכו למשרד מינהל ההגירה של המחוז שלכם (בסופיה: שדרות מריה לואיזה; בכל עיר מחוז יש משרד). בשעות הבוקר שקט יותר.
3. הגישו את הטופס והמסמכים, שלמו את האגרה.
4. קבלו את התעודה — היא מונפקת ביום שאחרי ההגשה, ולעתים מאוחר יותר אם המשרד מאמת מסמכים. ה־LNCh שלכם מודפס עליה.
5. רשות: הזמינו את המסמך בפורמט כרטיס. כדאי לדעת לפני שמחליטים: התעודה על נייר מונפקת ביום שאחרי ההגשה, אבל הכרטיס לוקח עד שלושה חודשים בשירות הרגיל, ושלושה ימי עבודה בשירות המזורז. ההמתנה הזאת, ולא הפלסטיק, היא מה שהאגרה הגבוהה יותר קונה.

התעודה מונפקת לתקופה של עד 5 שנים. היא אינה מפקיעה את זכויותיכם — זכויות התנועה החופשית של אזרחי האיחוד קיימות מכוח האמנה — אבל הביורוקרטיה הבולגרית מתנהלת על מסמכים, אז שמרו אותה בתוקף ועדכנו אותה כשאתם עוברים דירה.

אחרי הרישום: רשימת הנחיתה

• פתחו חשבון בנק — עם ה־LNCh זו משימה של אותו שבוע
• הסדירו את הבריאות: חלים כללי התיאום של האיחוד (טופס S1 לגמלאים ולעובדים מוצבים, או הפרשות ל־NHIF ברגע שאתם מועסקים או מבוטחים כעצמאים). אל תתכננו סביב ה־EHIC שלכם: הוא מכסה שהיות זמניות, והעתקת מקום המגורים היא בדיוק מה שמוציא אתכם ממנו — פרטים בביטוח בריאות ומערכת הבריאות
• הבינו מתי אתם הופכים לתושבי מס בבולגריה (183 ימים, או מרכז האינטרסים החיוניים) — מדריך המס בבולגריה לזרים
• החליפו רישיון נהיגה אם תרצו (רישיונות של האיחוד נשארים תקפים) — נהיגה בבולגריה
• תכננו תקציב מציאותי — בולגריה שמחוץ לבירה נשארת אחת הפינות הזולות באיחוד, וסופיה פחות מכך באופן מורגש

בני משפחה שאינם אזרחי האיחוד

בן או בת זוג, ילדים קטינים וקרובים תלויים שאינם אזרחי איחוד — אזרחי ישראל, למשל — שואבים את זכויותיהם מהאזרחות האירופית שלכם, וזה משטר טוב בהרבה מהגירה רגילה:

1. הם נכנסים לבולגריה (עם ויזת שהייה קצרה, אם אזרחותם מחייבת זאת — אין צורך בוויזת D). לפי סעיף 5(2) לדירקטיבה 2004/38 הוויזה הזאת חייבת להינתן ללא תשלום ובהליך מזורז; אם קונסוליה מתייחסת אליה כאל בקשת שנגן רגילה, הפנו אותה לסעיף.
2. בתוך 3 חודשים הם מגישים במינהל ההגירה בקשה לכרטיס שהייה של בן משפחה של אזרח האיחוד, ומציגים דרכונים, תעודות נישואין או לידה עם אפוסטיל ותרגום, והוכחה לרישום ולכתובת שלכם.
3. הכרטיס מונפק לתקופה של עד 5 שנים, נותן גישה מלאה לשוק העבודה, ומוביל לתושבות קבע אחרי 5 שנים.

ראיונות לאימות נישואין אמיתיים אפשריים, אך ביד קלה יותר מאשר במשטר הלאומי. בני זוג מאותו מין: פסיקת התנועה החופשית של האיחוד (פרשת Coman) מחייבת הכרה לצורכי שהייה, אבל הפרקטיקה הבולגרית דרשה מבחינה היסטורית התמדה ולעתים התדיינות משפטית — קחו ייעוץ משפטי.

אחרי 5 שנים: תושבות קבע

אחרי 5 שנים של שהייה חוקית רציפה (סעיף 16(3) לדירקטיבה 2004/38 מתיר היעדרויות שמצטברות עד שישה חודשים בשנה — סך הכול, לא מקטע רצוף אחד, כך שארבע נסיעות נפרדות של חודשיים כל אחת כבר שוברות את הרצף, אם כי הוא מתיר גם היעדרות אחת של עד שנים עשר חודשים רצופים מסיבה חשובה כמו לימודים, מחלה קשה, היריון ולידה, או הצבה בחו״ל), אפשר להגיש בקשה לתושבות קבע, והכרטיס שמונפק עבורה תקף לעשר שנים, מול חמש של תעודת השהייה המתמשכת (לפי רישום השירות במרשם השירותים המנהליים, שירות מס׳ 21999). תושבות הקבע מייתרת כל צורך להוכיח עילה, והיא אבן הדרך אם תרצו אי פעם אזרחות בולגרית — אם כי שימו לב שבולגריה מאפשרת לאזרחי האיחוד, ולהם בלבד ולא לאזרחי מדינות שלישיות, להתאזרח בלי לוותר על הדרכון המקורי. המנגנון מפורט במדריך תושבות הקבע.

אזרחים בריטים: הערה

אזרחי בריטניה שהיו תושבים חוקיים בבולגריה לפני 1 בינואר 2021 שומרים על זכויותיהם לפי הסכם הפרישה ומחזיקים במסמכי שהייה לפי סעיף 50. בריטים שעוברים היום הם אזרחי מדינה שלישית לכל דבר: הם זקוקים לויזת D ולעילה מוכרת, בדיוק כמו כל השאר.

רישום כתובת בפועל

הכתובת היא הקיר הנושא של כל הניירת הבולגרית שלכם. שלושה מצבים:

1. אתם שוכרים: חתמו על חוזה שכירות בכתב מול הבעלים הרשום בשטר הבעלות של הנכס. צפו לכך שיבקשו יותר מהחוזה: הדרישה הסטנדרטית לרישום כתובת היא הצהרת הבעלים לפי סעיף 92(3) לחוק הרישום האזרחי, עם אימות חתימה נוטריוני, בתוספת שטר הבעלות. הפרקטיקה משתנה ממשרד למשרד, וחוזה שכירות בלי אימות נוטריוני הוא הסיבה הנפוצה ביותר שבגללה שולחים אנשים מהדלפק. משכיר שמסרב בכלל להופיע ברישום שלכם הוא נורה אדומה — חפשו דירה אחרת.
2. אתם מתגוררים אצל מישהו: המארח חותם על הצהרה (הטופס הנוטריוני הוא התקן הבטוח) שמאשרת שאתם גרים שם.
3. אתם בעלים: שטר הנוטריון הוא ההוכחה שלכם — המקרה הנקי ביותר.

כשאתם עוברים דירה בהמשך, עדכנו את הכתובת מול מינהל ההגירה; זה לוקח דקות ושומר על עקביות בחידושים, בהתכתבות עם הבנק ובכל תיק עתידי של תושבות קבע. בנפרד, העיריות מנהלות את מרשם הכתובות האזרחי (nastoyasht adres, הכתובת הנוכחית) — רישום גם שם מחליק את ההתנהלות מול בתי ספר, רופאי משפחה ושירותים מקומיים.

מחפשי עבודה וסטודנטים

את 3 החודשים הראשונים אפשר להקדיש לחיפוש עבודה בלי שום פורמליות, ודין האיחוד מגן גם על חיפושי עבודה אמיתיים ארוכים יותר. בפועל, מחלקות משאבי אנוש בולגריות רוצות LNCh לפני שהן יכולות להכניס אתכם למערכת השכר — ולכן רישום מוקדם (כבעלי אמצעים עצמאיים, ועדכון לעובד שכיר ברגע שנקלטתם) עדיף על המתנה. סטודנטים נרשמים עם אישור ההרשמה, הביטוח והצהרה חתומה על משאבים; המשרדים הבינלאומיים באוניברסיטאות מעבירים את סטודנטי החילופין ואת סטודנטי התואר המלא בתהליך בקבוצות, בתחילת הסמסטר.

שאלות נפוצות

האם הרישום באמת חובה?

כן, מעבר ל־3 חודשים — והוא אכיף באמצעות קנסות קטנים — אבל התמריץ האמיתי הוא מעשי: בלי ה־LNCh אתם נעולים מחוץ לבנקים, לחוזים ולמערכת המס.

אפשר להירשם עם כתובת של Airbnb או של מלון?

לא באופן אמין. המשרדים רוצים חוזה שכירות, שטר בעלות או הצהרת מארח שמראים כתובת אמיתית. סדרו קודם שכירות.

צריך להראות הכנסה כמחפשי עבודה או כעובדים מרחוק?

רישום כבעלי אמצעים עצמאיים מחייב ביטוח בריאות בתוספת משאבים; זרם הכנסה צנוע אך סדיר ויתרת בנק רגילה מתקבלים בפועל. אין סכום מפורסם שצריך לעמוד בו: סעיף 8(4) לדירקטיבה 2004/38 אוסר על מדינות חברות לקבוע סכום כזה. בפועל הרף יושב סמוך לרמות ההכנסה המינימלית בבולגריה (שכר המינימום הוא €620.20 לחודש ב־2026), אבל זה הרגל מנהלי, לא סף שאפשר לבדוק ברשימה.

הרישום הבולגרי משפיע על המס בארץ המוצא?

הרישום כשלעצמו אינו מעביר את תושבות המס שלכם, אבל 183 ימים ומעלה בבולגריה בדרך כלל כן. תכננו את צד המס במכוון לפני החודש השישי, לא אחרי השנה הראשונה.

אחד מאיתנו אזרח האיחוד והשני לא. מי מגיש ראשון?

הסתייגות אחת קודם, כי היא תופסת אנשים לא מוכנים: המסלול הזה מחייב יסוד חוצה־גבולות. אם אזרח האיחוד הוא בולגרי ובני הזוג חיים בבולגריה, דירקטיבה 2004/38 אינה חלה כלל, ובן או בת הזוג שאינם אזרחי איחוד עוברים במסלול הרגיל של חוק הזרים — ויזת D ואיחוד משפחות. היא חלה שוב אם בן הזוג הבולגרי התגורר באמת במדינה חברה אחרת וחוזר ממנה.

אתם נרשמים ראשונים (באותו יום), ואז בן או בת הזוג מגישים בקשה לכרטיס שהייה של בן משפחה. המעמד שלהם נגזר משלכם, אז שמרו על רישום ועל מסמכי כתובת מסודרים.

מקורות

• Your Europe — רישום מקום המגורים בחו״ל (בולגריה)
• נקודת המגע היחידה — אזרחי האיחוד בבולגריה
• משרד הפנים הבולגרי — מינהל ההגירה
• EUR-Lex — דירקטיבה 2004/38/EC בדבר תנועה חופשית

כללי ההגירה משתנים — תמיד אמתו את הדרישות העדכניות מול מינהל ההגירה הבולגרי או מול עורך דין הגירה לפני שמגישים.